גז"ד לקונסול ישראל בהולנד לשעבר

1.         במסגרת הסדר טעון אליו הגיעו הצדדים לאחר שמיעת מקצת מראיות התביעה, נמחק מכתב האישום (המתוקן) אישום 4 וכן תוקנו אישומים 2   ו-3. בהתאם לאמור הוגש לבית המשפט כתב אישום מתוקן (בשנית), והנאשם הודה במיוחס לו והורשע על-פיו במרמה והפרת אמונים - לפי סעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (סך הכל שתי עבירות).

עוד עתרו באי-כוח הצדדים, במסגרת עסקת הטעון, כי בית המשפט ישית על הנאשם עונש של שישה חודשי מאסר, שירוצו בעבודות שירות (מתוכם חודש אחד בחופף לעונש אותו ריצה בגין האישום הראשון בו הורשע), מאסר על תנאי וכן קנס כמוסכם.

2.         בהיות הנאשם איש ציבור, לא כל שכן אדם המייצג את המדינה בארצות נכר, הוא מחוייב ביתר הקפדה כי דפוסי התנהגותו יהיו ללא רבב.

            עם זאת, אין להתעלם מכך כי העבירות בהן הורשע הנאשם בסופו של יום, פחותות בחומרתן במידה ניכרת אל מול החשדות שפורסמו בעניינו בהרחבה רבה בכלי התקשורת. חשדות שלא הגיעו לביטוי ולו בכתב האישום המקורי, לא כל שכן באישומים לפיהם הורשע.

            הנאשם הביע חרטה על העבירות בהן הורשע ופירט בכאב את הנזק הרב שנגרם לו עקב המעצר והפרסומים.

            גם בא-כוחו עמד בהרחבה על העבודה המסורה של הנאשם בשירות החוץ של המדינה, על השבחים ודברי ההערכה שקצר, ועל נפילתו הקשה נוכח החשדות חסרי היסוד שניתן להם הד תקשורתי כה רב.

3.         אכן, חובתם של אלו המופקדים על כך לבדוק כל חשד לגופו המונח לפתחו של אדם - יהא מעמדו של החשוד אשר יהא - ולעשות כל שניתן להגיע לחקר האמת. עם זאת, לצד חובה זו מוטלת עליהם אחריות כי שמו הטוב של אדם לא ייפגע לשווא, וכי לא יושפל בעיני הציבור, בהעדר ביסוס סביר לחשדות הנבדקים נגדו.

            ראוי להזכיר בענין זה את שנאמר על-ידי כב' השופט לנדוי בע"פ 347/75 פוקה הירש נ' מדינת ישראל: ""מדיניות ההסברה" היתה, כפי הנראה, להוכיח קבל עם ועדה שאין משוא-פנים כלפי איש, ושיד החוקרים מגיעה גם אל איש חברה נודע כמו המערער. היתה זאת גישה מוטעית מיסודה המעידה על ערבוב מושגים מצער. לא על רשויות החקירה מוטל התפקיד להפגין בפומבי חוסר משוא פנים בדין ולא להם להעמיד את החשוד לעמוד הקלון. עליהם לעשות את מלאכתם הרחק מזרקורי פרסומת ולהימנע מכל פרסום שאינו דרוש לצרכי החקירה עצמה. אין מקום לא למסיבות עיתונאים ולא ל"תדרוכים מוקדמים" לכתבים, ומוטב לנקוט את השיטה הבדוקה, שהידיעה הראשונה על החקירה המתנהלת תגיע אל הציבור עם הבאתו של החשוד לבית-המשפט לשם מעצרו" (פ"ד ל(3) 197 (1976)) .

            בשל הדרך שננקטה, נגרם לנאשם נזק שאין ספק בליבי כי מבחינת חומרתו עולה לאין שיעור על העונש לו הוא ראוי בגין העבירות שאמנם ביצע.

4.         בהתייחס לכל אלו, וכן לנסיבותיו האישיות כפי שפורטו, ומשאף לגוף הענין  נחה דעתי כי ההסדר הינו סביר ומאוזן, אני מקבלת את הסדר הטעון וגוזרת על הנאשם העונשים דלקמן:

1.         מאסר לתקופה של חמישה חודשים שירוצה בעבודות שירות - בתפקידי אחזקה וסיוע, שירותים ומינהלה - בבית אבות "עידן הזהב", רח' אלעזר הגדול 13, ירושלים, בפיקוח האחראי דן הרשקוביץ, על-פי השעות שפורטו בחוות הדעת של הממונה על עבודות שירות.

            הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עבודות השירות ביום 16.1.08 בשעה 8.00 בפני המפקח כאמור.

2.         מאסר לתקופה של שלושה חודשים שלא ירוצה אלא אם יעבור הנאשם בתוך שנתיים מהיום עבירה לפי פרק ט' לחוק העונשין.

3.         קנס בסך 50,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם ב-24 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 3.2.08.

לא יעמוד הנאשם בתשלום אחד במועד (ו-10 ימים לא יהוו אחור לצורך זה) יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

ניתן היום, ג' בשבט תשס"ח (10 בינואר 2008), במעמד עו"ד בראונר וכן הנאשם.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.